מלחיצה שלך, אני מקבל 15 שניות לחיות

ההפרטה של הסיפור. זה מה שקורה לנו בעידן שבו חובבניים שכמותנו מעלים בקלות תמונות שעושות רושם של מליון דולר ולאיש הפשוט בפייסבוק יש מאות ואלפי עוקבים כי הוא כותב "מדהההההייים!".

הסכמנו שככה לא יכולה להראות למידה ארגונית:

2017-12-27_1725

איך מהנקודה הזאת בהיסטוריה, אנחנו רוצים לצאת ללמידה או תקשורת בין העובדים?

79% מהקוראים יבחרו לדלג עם העיניים ולחפש ביטוי שיתפוס אותם. רק 16% קוראים מילה במילה.

אם אנחנו רוצים לדעת שההשקעה שלנו הולידה אימפקט, ניקח בחשבון שבימינו הרגלי צריכת התוכן נותנים לנו 15 שניות למאמר.

giphy (1)

הפתרון הזמני

  1. גם בטקסט, אבל בכל סוג למידה שהוא, דאגו שהלומד מעורב. כלומר – מגיע לכדי פעולה.
  2. להפסיק לראות בסיפור כיחידת טקסט אחת, אלא כבלוקים של תוכן, מחולקים ומובחנים אחד מהשני בדרך שבה הם מעניינים את הקורא.
  3. טקטיקות להשארת הקורא, כמו כפתור: "לקרוא עוד…"

…הן נחמדות. אבל העיקר להבין שכל בחירה שהקורא יעשה בזמן שהוא איתך, יפתח מחדש שעון של 15 שניות. לשלב צורות שונות של מסר כמו גיף, תמונה, סרט, שאלון בחירה, שיתוף, פיד, וכן הלאה.

קראתם עד הסוף?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s